ראש המיטה המרופד עומד במסדרון, עטוף בשמיכה ישנה, ובקיר החדר נשאר סימן בהיר במקום שבו עמד שנים. הצבע על הקירות יבש, התמונות עוד לא נתלו, והקיר הריק נראה גדול ממה שזכרתם. ראש המיטה, שהיה במשך שנים הפריט המהודר של החדר, מחכה ליד הנעליים כמו אורח שהגיע מוקדם מדי.
ובערב אחד מקלידים בחיפוש את מחיר ההובלה של מיטה ומחכים למספר אחד. מה שחוזר הוא הצעות רחוקות זו מזו, גם כשהמיטה דומה למיטה. הפער הזה נולד לעיתים רחוקות מהקילומטרים; לרוב הוא בא ממה שהמיטה בנויה ממנו ומהדרך שהיא צריכה לעבור כדי לצאת מהחדר.

לפני שהמיטה יוצאת, החדר מתמלא בארגזים והמסדרון הופך לדרך עבודה
מיטה היא לא חפץ אחד
מיטה שעומדת בחדר נראית כמו חפץ אחד, אבל המוביל רואה כמה רכיבים, וכל אחד נישא ונעטף בדרך אחרת. אלה בדרך כלל המסגרת, המזרן וראש המיטה, ולפעמים גם ארגז אחסון או מנגנון הרמה שמתחבא מתחת. ראש מיטה מרופד נבחר בגלל המראה, ולכן הוא גם הרכיב שנשרט ראשון: הוא רחב, הבד שלו מראה כל סימן, והוא לרוב לא נכנס למעלית כשהוא עומד זקוף.
בחדר שסיימו לצבוע זה הדבר שהעין פוגשת ראשון, ובמסדרון זה הדבר שכל כתף וכל ידית דלת פוגשות. לכן הוא מקבל שמיכה ישנה עוד לפני שמישהו הרים אותו, ואולי עוד שכבה כשמגיע הרגע לצאת איתו מהדלת.
ההבדל בין הרכיבים מורגש כבר בהרמה הראשונה.
- המסגרת רחבה, לפעמים גם כבדה, ולפעמים אין לה איפה לאחוז.
- המזרן רך ולא מתקפל, ופינה צרה לא מסתדרת איתו.
- ראש המיטה שטוח ורחב, והבד שלו אוסף כל חיכוך.
בחדר שעוצב מחדש ברוח של עיצוב בית מודרני יש בדרך כלל קווים נקיים, מסגרת נמוכה וראש מיטה רחב. מסגרת נמוכה עוברת בדלת לרוב בלי בעיה, אבל ראש מיטה רחב כבר צריך תכנון של הדרך החוצה.
השאלות שבאות לפני המספר
למוביל שמקבל הודעה קצרה על מיטה זוגית אין מה להעריך, כי מיטה זוגית יכולה להיות כמעט כל דבר: מסגרת פשוטה, או מסגרת כבדה עם ארגז אחסון ומנגנון הרמה. בלי הפרטים האלה כל מספר שיינתן עשוי להיות ניחוש.
ההצעה בנויה מכמה דברים שזזים כל אחד לבדו. יש את סוג המיטה, והאם היא יוצאת מהחדר שלמה והאם היא נכנסת למעלית. יש את רוחב הדלת, המסדרון וחדר המדרגות, את הקומה, ואת כמות הצעדים מהמשאית עד הכניסה. ויש גם עצירה נוספת, אם צריך לאסוף מיטה משומשת, ושאלה אם המסגרת צריכה להתפרק בדרך. כל אחד מאלה מזיז את ההצעה למעלה או למטה, ולכן שתי מיטות דומות על אותו מרחק מקבלות לפעמים הצעות שונות מאוד, ואין מספר אחד שנכון לכולן.
בערב שבו מחליטים סוף סוף להעביר את המיטה, הרבה אנשים שואלים כמה עולה הובלה של מיטה ומקבלים קודם כול שאלות. ההצעה תלויה בסוג המיטה ובגישה בשתי הכתובות, ולא רק במרחק ביניהן.
בדרך כלל מספיקות כמה תמונות: המיטה מהצד, החיבורים, ראש המיטה, ואם אפשר גם המסגרת מלמטה. מלפנים מסגרת קלה ומסגרת עם ארגז דומות למראה, ורק מהצד ומלמטה רואים את ההבדל. עם התמונות והתשובות המוביל יכול לדמיין את הדרך מהחדר ועד המשאית.
הצעות רחוקות זו מזו על אותה מיטה ועל אותו מרחק מניחות כנראה דברים שונים, למשל מסגרת שיוצאת שלמה מול מסגרת מפורקת. לכן עדיף להשוות אותן לפי העבודה שכלולה בכל אחת ולא לפי המספר הראשון.
הדרך החוצה מהחדר
את הדלת של החדר מודדים בדרך כלל ראשונה, אבל המעלית וחדר המדרגות מכריעים עוד לפני הקילומטרים. מעלית צרה לא מקבלת ראש מיטה רחב כשהוא עומד, ובמסדרון הוא נתקע בפינה כמו ארון שחצי ממנו עוד בחדר. מיטת יחיד, מיטת נוער או מסגרת קלה עוברות לרוב שלמות במעלית; מיטה זוגית רחבה, מיטה עם ארגז או ראש מיטה גדול תלויים ברוחב הדלת ובחדר המדרגות.
המזרן לא מתקפל ולא מתפרק, והוא כבד יותר ממה שנדמה כשמחזיקים אותו זקוף, בעיקר כשהניילון חלק ואין איפה לאחוז. מי שראה מזרן כזה תקוע בסיבוב של חדר המדרגות יודע שהוא מתנהג כמו דלת עבה וארוכה שלא מצליחה להסתובב בפינה צרה, גם כשדלת החדר נמדדה.
בגלל זה עדיף להסתכל על הדרך כולה, מהמיטה ועד המשאית, ולא רק על הדלת. תיאור קצר של המסדרון, של המעלית ושל הפנייה, עם תמונה, נותן למוביל לתכנן את ההוצאה מראש, וייתכן שראש המיטה יצא בנפרד מהמסגרת.

מזרן עטוף נישא בשני אנשים ובדרך שנבדקה מראש
מיטות עם מנגנון, ופירוק רק במקום שצריך
ארגז אחסון או מנגנון הרמה הופכים את המסגרת לכבדה בהרבה. לפני שהמיטה יוצאת מהחדר צריך לנעול את המנגנון או להוציא את הארגז, והרמה של מיטה כזו בלי להבין איך היא בנויה עלולה לעקם את המסגרת או לשבור חיבורים.
מיטה מתכווננת חשמלית, מיטת קומותיים ומיטה מתקפלת מביאות איתן מסילות וחלקים שצריכים להישאר מחוברים עד שהמיטה עומדת שוב בחדר החדש. לפעמים המסגרת יכולה לצאת שלמה, ולפעמים פירוק חלקי הוא האפשרות הבטוחה יותר. עדיף לא לפרק מיטה מתכווננת לבד, לפני שמקבלים הנחיות.
לא כל מי שמעביר מיטה עושה זאת פעם בכמה שנים. מי שגר בדירה להשכרה עובר דירה לעיתים קרובות יותר, ולכן פוגש יותר מסגרות מהסוג שמגיע בקרטון שטוח. חיבור חוזר של מסגרת כזו לאותם חורים עשוי לצאת רפוי יותר מבפעם הראשונה.
פירוק לא נעשה בכל מיטה, ולפעמים הוא מיותר. עושים אותו כשהממדים, המשקל או המעברים לא נותנים למסגרת לצאת שלמה, ואז הוא מקצר את הנשיאה ומרפה את הלחץ מהחיבורים. את הברגים והזוויתנים שומרים יחד, לפי הסדר, בשקית מסומנת, ותמונה קצרה של החיבורים לפני הפירוק חוסכת עבודה כפולה וחלקים חסרים. כשהחיבורים מצולמים, אף אחד לא צריך לנחש בחדר החדש איזה בורג הולך לאיזה חור.
יום ההובלה והחדר החדש
המזרן נעטף נקי ונישא כך שלא יתכופף, ובמשאית הוא נשען כך שלא מניחים עליו דבר כבד. בפינות של המסגרת ושל ראש המיטה מוסיפים ריפוד, וגימור מרופד מקבל לעיתים שכבה נוספת. ברגים וחלקים קטנים נוסעים יחד באותה שקית מסומנת, וכל מה שבמשאית מקובע כך שלא יחליק בדרך.
בחדר החדש ראש המיטה מגיע אל הקיר לרוב אחרי המסגרת, ובחדר קטן ייתכן שלפניה, כדי שיהיה מקום לעבור סביבו. את הגובה של תמונות לבית מעל המיטה בודקים מול ראש המיטה עצמו, ולכן התלייה באה אחרי שהמיטה עומדת במקומה ולא לפני.
ראש המיטה יוצא מהשמיכה הישנה לרוב רק כשהוא כבר ליד הקיר, כי הבד שלו רושם כל נגיעה בדרך. בדרך אל הדלת הוא פוגש משקופים, מעקה וקצה של ארון, ובד מרופד לא סולח לאף אחד מהם. כך המסדרון נשאר פנוי, הרצפה נקייה, ואיש לא צריך לדלג מעל חפץ עטוף. אם החדר קטן, ייתכן שהסדר יתהפך, והוא ייקבע לפי הדלת ולא לפי הטעם.
המזרן עולה אחרון, נקי וישר, על מסגרת שכבר עומדת, ומורידים ממנו את העטיפה רק כשכל השאר במקומו. השמיכה הישנה מקופלת בצד, וראש המיטה נשען שוב על הקיר, הפעם בלי שמיכה. רק אז החדר החדש נראה כמו חדר שמישהו התכוון אליו: קיר צבוע, מיטה במקומה, ומקום פנוי מעל הראש שמחכה לתמונות.